השם בעברית: בננה (מוז)
השם באנגלית: BANANA
השם המדעי: MUSA
תכונות כלליות: צמח טרופי דמוי עץ השייך למשפחת המוזיים. מבחינה בוטנית מוגדרת הבננה כ"עשב" מאחר ואין לה גזע מעוצה וגזעה הוא למעשה גבעול מעובה המורכב משכבות קונצנטריות של גלדים רבים, כמו הבצל, בעברית מכונה גבעול כזה "גזעול", צרוף של גזע וגבעול.. הבננה היא עץ נוי נאה ביותר. פרותיה המאורכים של הבננה נקראים אצבעות ואלה גדלות בקבוצות צפופות המכונות "כפות" המסודרות לאורך שדרה ויוצרות אשכולות. צבע קליפת הפרי משתנה מירוק לצהוב עם ההבשלה כאשר במקביל מתפרק העמילן לסוכר. צבע הקליפה הופך מירוק לצהוב ואחר כך לחום ולשחור ואזי הבננה אינה ראויה למאכל. טעם הפרי נע בין חמצמץ למתוק על פי הזן. יצואני הבננה הגדולים בעולם הם ארצות הברית ואמריקה הדרומית. זני הבר אינם אכילים ומהם נוצרה הבננה התרבותית כמוטציה. כל הזנים התרבותיים הם טריפלואידים, כלומר, תאיהם מכילים שלושה העתקים מכל כרומוזום ומשמעות הדבר היא כי הם עקרים ואינם מייצרים זרעים ועל כן הריבוי הוא וגטטיבי – מנצרים המתפתחים בבסיס הצמח. הבננה מאד פגיעה ומנסים ליצור זנים בלתי פגיעים. הצמח גדל מפקעת תת קרקעית. הגזעול מגיע לגובה מירבי ולפוריות לאחר שנה וחיי הצמח הם כשנה כאשר בתנאי האקלים בישראל זה כפול.
מקור: הבננה ידועה עוד מימי הפרה היסטוריה. מקורה של הבננה התרבותית הוא בדרום מזרח אסיה ומשם התפשטה על ידי האדם לכל האזורים הטרופיים והסובטרופיים. ישראל נחשבת למקור חשוב בעולם לשתילי בננות. הבננות בישראל הן די נקיות ממחלות כתוצאה ממחקר מפותח והתמחות מקצועית.
ברפואה: ברפואה העממית מכינים מהגבעול חומר לו מיוחסות סגולות לחיטוי פצעים. מייחסים לבננה סגולות מרפא לאנמיה, עצירות ועוד. משתמשים הן בעלים, בפרחים וכמובן בפרי. אין אמת במיתוס כי הבננה גורמת לעצירות. מייחסים לבננה סגולות מרפא נגד צרבת, כיב קיבה, אנמיה ועוד.
ערך תזונתי: רוב הפחמימות בבננה הן עמילן אשר הופך לסוכר עם הבישול. הבננה מומלצת כמקור אנרגיה לספורטאים וילדים בזכות הסוכרים, תכולת האשלגן הגבוהה לה מייחסים סגולות מרפא. מקור מצוין לוויטמין C , אשלגן, סיבים, חומצות אמיניות חיוניות וברזל.
שימושים: מקור חשוב לפחמימות. מכיל עמילן רב. הפרי נאכל ללא הקליפה כטרי, מבושל, מטוגן או אפוי וגם מיובש, כמשקאות, עוגות וגלידה. בעלים הטריים מגישים מזון, מרפדים מיטות וקירות בקתות, קליעת מחצלות, סלים ומלכודות לדגים. בארצות טרופיות הוא מחליף את הלחם. בדרום מזרח אסיה נאכל הפרח ויש זנים בהם רק הגזעול אכיל. עלי הבננה משמשים כמעטפת למאכלי גבינה ובשר ויש מדינות בהן אף מייצרים מהבננות בירה ומשקאות חריפים. מהבננות היו מפיקים סיבים חזקים במיוחד ושקים תחת השם "מנילה" אך עם התגברות ייצור הניילון והפלסטיק ירדה חשיבות ייצור זה.
השאירו תגובה