Lost your password? Please enter your email address. You will receive a link and will create a new password via email.
Please briefly explain why you feel this question should be reported.
Please briefly explain why you feel this answer should be reported.
Please briefly explain why you feel this user should be reported.
דקארט רצה למצוא נקודה בפילוסופיה שלא ניתן להטיל בא ספק, הכוונה שלא ניתן להגיד שהיא שגויה. המטרה שלו היתה למצוא את המקום שממנו אפשר להתחיל ולהקים פילוסופיה וודאית ללא טעויות.
הרעיון היה להעתיק את המודל המתמטי אל הפילוסופיה, במתמטיקה יש אקסיומות שמהן בונים נוסחאות מורכבות.
אלא מה דקרט טעה, כשאני חושב מה שמוכח הוא שיש משהו שחושב. דקרט רצה להוכיח שהוא עצמו קיים, שהאני שלו קיים, אבל הוא רק הוכיח שקיימת מחשבה.
גם אם מניחים שהמשפט מוכיח קיום תודעתי, הוא רק מניח קיום תודעתי, ולכן הוא לא מניח את הקיום שלי. הוא רק מניח שיש דבר שיכול לחשוב, אבל את זה תמיד ידענו, אז מה חדש?
המשמעות של האימרה "אני חושב משמע אני קיים" (בלטינית: Cogito ergo sum) כנראה המשפט הפילוסופי המפורסם בעולם שמכונה גם ה"קוגיטו" .רנה דקראט כתב אותו בספר "עקרונות הפילוסופיה" ב 1644. המשפט היוו מהפכה חשבתית שכן המשמעות שלו היא – מציאת נקודת פתיחה להנחות בפילוסופיה שהיא נקודה ראשונית שלא ניתן להטיל בה ספק.
גם מי שלא פילוסוף יכול להבין את המשמעות הפשוטה – אם יש לך את היכולת לחשוב זו ההוכחה הפשוטה לקיום התודעתי.
הקוגיטו מייצר פרדוקס למנסים לערער על המשפט שכן – אם דם מטיל ספק בנכונות המשפט, הרי שהוא הטיל ספק (הספק הוא ערעור חשבתי על ההנחה) ועל כן מראש הוא אדם חושב – מה שמוכיח את נכונות המשפט.
על המשפט "אני חושב משמע אני קיים" יש פילוסופים שמערערים.
וגם את זה ניתן להוכיח בפרדוקס קל – אם אני מתכנת תוכנת מחשב שכל מטרתה היא להטיל ספק בהנחות ולחשוב שיש לה ממשות. האם גם אז יש לה תודעה?