שם בעברית: דלורית
שם מדעי: CUCURBITA MOSCHATA
תכונות כלליות: צמח ממשפחת הדלועיים המזכיר בצורתו אגרטל. טעמה של הדלורית מתוק אגוזי הדומה לבטטה או לדלעת. קליפה צהובה ובשר כתום. כשהיא בשלה צבעה משתנה לכתום כהה וטעמה נהיה עשיר יותר ומתוק יותר. הדלורית גדלה על מטפס.
מקור: צפון אמריקה. בישראל החל הגידול המסחרי בשנות השמונים בהתחלה כמצע לגידול חרקים מועילים בהדברה ביולוגית ולאחר מכן כגידול מסחרי למאכל אדם. בתחילה נקרא "מיני דלעת" ולאחר מכן "דילעית" ורק מאוחר יותר אומץ השם דלורית.
הרכב: ערך קאלורי נמוך ומרקם מעט שונה מהדלעת, אחותו הבכירה. בעוד שהדלעת יש לה מרקם חוטי שומרת הדלורית על מרקם אחיד וחלק גם לאחר החיתוך והבישול. הדלורית סופגת את כל הטעמים בקלות.
רפואי: מחקרים מצאו כי יש קשר הדוק בין צריכת דלורית לבין הפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה מהמחלות הכרוניות השכיחות כסרטן, מחלות לב, אירועים מוחיים, קטרקט, סוכרת, אוסטיאופורוזיס ועוד. הדלורית כחלק מהירקות בצבעי צהוב כתום הם משפחה גדולה של צבענים מסיסים בשומן בטא קרוטן ההופך לויטמין A בגוף. הירק עשיר בקארוטאנואידים שהם נוגדי חמצון חזקים ואלה מפחיתים את הסיכון למחלות ומאיטים את תהליכי ההזדקנות. הלוטאין בדלורית גם הוא נוגד חמצון והוכח כי הוא שומר על בריאות העין.
שימושים: ניתן להכין מדלורית את כל סוגי המאכלים ממנות ראשונות דרך מנה עיקרית וכלה בקינוחים, ליפתנים. בהיות הירק סופג טעמים ורטבים מכינים ממנו מאכלים כמו דלורית במילוי קינואה או תפוחי אדמה קטנים או בשר ודגים, דלורית ברוטב רימונים, דלורית בטחינה ועוד ועוד.
Leave a comment