השם בעברית: נענע
השם באנגלית: MINT
השם המדעי: MENTHA
תכונות כלליות: סוג במשפחת השפתניים מתוך כ – 25 סוגים שונים, ארבעה מהם גדלים בישראל. צמח רב שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר עם עלים חלקים או שעירים על פי הזן. הצמח מתרבה גם באמצעות רביה וגטטיבית על ידי שלוחות על ותת קרקעיות. על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני המכיל את חומר המנטול המשמש ברפואת שיניים, ארומתרפיה וכתבלין למזון בעיקר בתעשיית המשקאות והסיגריות. המטבח הבריטי עושה שימוש רב במנטה לתיבול מאכלי בשר כבש וכמילוי קרם בשוקולד. מולקולת המנטול פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה ומגבירה את רגישותם לקור. זו מולקולה קטנה מסיסה בשמן (הידרופובית) כך שיכולה לחדור דרך שכבת האפיטנו של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנטה או נענע בפה סגור לא תגרום לתחושת "רעננות" אך הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנטול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.
מקור: קשה לדעת באיזה מקוםמ בעולם העתיק החל השימוש בנענע אך בכל אגדות ומסורות העולם העתיק יש עדויות לשימוש בנענע לתיבול ומרפא. הרומאים ייחסו לנענע סגולות להגברת הריכוז אצל התלמידים
רפואה עממית: מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים במעיים, התקררות, חום וכאבי ראש. הנענע מסווגת כמסייעת בהקלה על עוויתות מעיים ובסיוע לתפעול תקין של מערכת העיכול. שמן הנענע מסווג ברפואה כבעל השפעה מרגיעה וכמגרה הפרשות מיצי מרה ועיכול. לנענע יש סגולות אנטי בקטריאליות וכן יש לשמן השפעה מרגיעה בטיפול חיצוני בעור. אורח תדיר בתרופות הסבתא.
אמונות: נענע שמשה כסמל להכנסת אורחים. במיתולוגיה היוונית נענע הייתה נימפה בשם מינתה וכשהכעיסה את פרספינה, אשת פלוטו, הפכה זו את מינתה לצמח ריחני. שמו של צמח הנענע נקשר בעבר בטקסי מוות וקבורה.
שימושים: תיבול, רטבים, במשקאות קלים וחריפים, סיגריות, ממתקים. השמן הנדיף במנטה משפיע על הקיבה כמרדים קל ולכן עוזר להקלה בבחילות או הקאות עקב הריון או נסיעה. מומלץ להשתמש במנטה במחלות מעי דלקתיות, כיוח, הצטננות וכעזרה בשיפור הנשימה.
Leave a comment