חציל - איפיינד

שם בעברית: חציל

שם באנגלית: EGGPLANT בארה"ב ו AUBERGINE באנגליה

שם מדעי: SOLANUM MELONGENA

תכונות כלליות: ירק מאכל נפוץ בצבע סגול או לבן ממשפחת הסולניים , בעל מרקם ספוגי. לא נאכל נא. מופיע בזנים ופיתוחים רבים. נחשב לטעים יותר אם נקטף צעיר. בדרך כלל מטוגן בשמן לאחר קלייה ואפיה. הירק הטוב הוא ללא כתמים ושקעים. שיח רב שנתי המגיע לגובה של 1.5 מטר עם עלים שעירים בגוון ירוק-אפור. פרחים סגולים. נשקל החציל עד 1.5 ק"ג. צמח נאה המתאים לגידול בית בעציץ. רגיש לקרה וזקוק לאקלים חם ולשמש. ריבוי מזרעים מוקדם באביב בקרקע לחה ויש להגביר את ההשקאה עם הופעת הפריחה. משתמשים בפרי עצמו, בעלים ואף בשורש ובמיץ מהצמח.

מקור: מאזורי הודו וסרי לנקה. החציל מופיע בספרות ובתעודות עתיקות במדינות שונות. בקייפ טאון נתגלו עדויות כי זן מסויים היה משמש בטקסי דת של הבאהיים.

הרכב תזונתי: הירק העשיר ביותר בניקוטין אמנם בכמות זניחה (כתשעה ק"ג חציל יפיקו ניקוטין השווה לסיגריה אחת. דל קלוריות כ-26 קלוריות למאה גרם. דל שומן בדומה לחסה אולם נחשב למאכל שמן מאחר והוא סופח כמויות שמן גדולות בעת הטיגון. בחציל יש תרכובות פעילות של גליקולקלואידים עם תרכובות רעילות המקנות לו טעם מריר.
תכונות רפואיות: מוריד בכולסטרול ולחץ דם, מכווץ, מרגיע את העור.

שימושים נפוצים: משמש כמרכיב עיקרי במטבחים שונים במגוון סלטים במטבח הבלקני והים תיכוני. מאכלים מפורסמים הם סלט החצילים הרומני, זקוסטה, סביח, חציל במיונז או בטחינה, חציל ברוטב מרוקני או חציל על האש, בטעם כבד, כתוספת לבשר או כמוסקה שהיא מנה עיקרית נפוצה מאד בטורקיה. מכינים ממנו גם קרמים לשימוש בעור הפנים ובמחלות סרטן העור.

פולקלור: בטורקיה יש מאכל המכונה "אימאם ביילאדי" שמתורגם לאימאם שהתעלף. יש אמונה כי ניתן לאבחן חציל טרי על פי מצב הקצה הירוק שלו ואזי אם הקצה ירוק החציל טרי ואם לא נחשב לחציל עייף. היו שייחסו לו תכונות מיסטיות של הבאת הגאולה.