דבש - איפיינד

שם בעברית: דבש

שם באנגלית: HONEY

שם מדעי: DISAMBIGUATION

תכונות כלליות: נוזל סמיך ודביק, מתוק בצבע חום זהבהב המופק מצוף פרחים על ידי דבורת הדבש.

מקור: בעבר דבש היה הנוזל המופק מהתמר וכך היה הדבר עד אשר הפך הדבש למה שהוא היום כאשר דבש התמרים נקרא סילאן . על פי מובנים אשר נתגלו מראה כי הדבש קדם להיווצרו של האדם ונראה על פי ציורי קיר במערות עתיקות האדם כנראה גילה את הדבש בתקופה הפרי היסטורית ויש אף עדויות לשימוש בדבש בתקופה הניאוליטית. הדבש נתגלה במקביל בתרבויות שונות ללא קשר ביניהן החל מהשומרים ועד אמריקה בצד השני.

היסטוריה: במצרים העתיקה כמו במדינות אחרות השתמשו בדבש לרקיחת תרופות ואף לחניטה. ייחסו לדבש גם סגולות פריון ולידה וכן הועלה כמנחה לאלים. ביוון העתיקה האמינו כי הדבש היה חלק מתזונתם הקבועה של האלים והיה בבסיס ה"אמברוסיה" ואף שימש כאמצעי תשלום ומתנות. ארוס נהג לטבול בדבש את חיציו והיפוקראטס אבי הרפואה השתמש בדבש הן לדיאטה שלו והן לרקיחת תרופות. עדויות שונות מראים כיוון כזה בהודו, ברומא ובמדינות האיסלאם. מנהגים רבים קשורים בדבש כמו תפוח בדבש ביהדות עד אכילת דבש שלושים יום לאחר החתונה בתרבויות שונות להבטחת האושר והפריון ומכאן הביטוי ירח הדבש. בטקסי קבורה עתיקים בסין ובמצרים שימש הדבש שחקן ראשי.

ייצור הדבש: חומר הגלם לייצור הדבש הוא הצוף מהפרחים המופרש בעת הפריחה מבלוטות הפריחה המכונות צופנים. הצוף הטרי הוא מימי, שקוף ומתקתק והרכבו הכימי תלוי בסוג הפרח, מזג האוויר המיקום הגיאוגרפי וכן סוג הקרקע. מסוגי צוף שונים נוצרים סוגי דבש שונים. הצוף שהוא חומצי כולל מים, פחמימות בצורת סוכרים וכמויות קטנות של ויטמינים, מינרלים, חומרי צבע, חומרים ארומטיים יחד עם יתר החומרים הכימיים בהתאם לסוג הפרח. הסוכרים הם מסוג פרוקטוז, גלוקוז ולקטוז. מגוון הפרחים מהם יונקות הדבורים את הצוף הוא רחב ביותר, מאות, ומאחר ויש יותר מפריחה אחת במשך השנה פועלות הדבורים ללא הפסק בין האבוקדו וההדרים או האיקליפטוס והחמניות ועוד רבים אחרים.

טל דבש: נוזל מתוק המופרש מכנימות ונאסף על ידי הדבורים בעיקר באזורים ובתקופות בהם אין פריחה. תכולת הסוכרים גבוהה וטעמו עז אם כי איכותו נחותה. יש לו ביקוש רב במדינות בהן טורקיה היכן שיש אמונה כי סוג דבש זה ניחן בסגולות מרפא מיוחדות.

טכניקה: איסוף הצוף, עיבודו הראשוני על ידי הדבורה והעברתו לכוורת, העיבוד הנוסף ושימורו של הדבש יחד עם חיי הדבורים הם פרק ארוך ומרתק. הדבורים זוכרות היכן אספו צוף ומאיזה פרח. בעת עיבודו בכוורת יורדת תכולת המים בדבש. ייצור ק"ג אחד מצריך עבודה של מיליון דבורים. כיום רודים את הדבש בשיטות מכאניות תוך שימוש בצנטריפוגות, תהליך הפסטור חימום וקירור מיידי ועוד.

סוגי הדבש: סוג הדבש נקבע על ידי ההרכב הכימי של הצוף. ככל שצבעו כהה יותר יהיה גם טעמו עז יותר. דבש משווק כנוזל או כיערה שלמה, כדבש מוקצף או מתובל עם תוספות ופירות, מזון מלכות ועוד.

הרכב כימי: בדבש יש יותר מ-180 מרכיבים כימיים אשר בחלקם נמצאים בכל סוגי הדבש – פרוקטוז, גלוקוז, מים, מלטוז, סוכרוז, תרי-סוכרים ופחמימות נוספות, מינרלים וויטמינים ואנזימים, חלבונים וחומצות אמינו. ריכוז המינרלים והויטמינים נמוך אולם הדבש מכיל נוגדי חימצון חשובים. הערך הקלורי של דבש הוא 300 קלוריות ל-100 גרם דבש.

תכונות בריאותיות: סגולות הבריאות של הדבש ידועות עוד מימי קדם.חלקן נעוץ בפולקלור ואגדה וחלקן מאושש על ידי מחקרים. עקב הפעילות האנטי בקטריאלית של הדבש והחומרים נוגדי החמצן יחד עם חבישת פצעים ואינהלציה, תכשירי קוסמטיקה ושימור פירות. ישנם גם סוגי דבש מסוכנים כמו דבש מפרחי הרודנדרום והרדוף הנחלים. גם צריכה מוגזמת של דבש עלולה להיות מזיקה.

שימושים: כמקור תזונתי, ממתיק טבעי, מרכיב במתכונים רבים, זיגוג באפיה על בשר ודגים, באפיה ובבישול, משקאות,אלכוהוליים ואחרים, תרופות וקוסמטיקה.