השם בעברית: סילאן
שמות נוספים: דבש תמרים, דובוס, דבש חילק, שירה
כללי: הסילאן המופק מתמרים אינו ריבה או דבש אלא סירופ – מיץ תמרים מרוכז שמופק על ידי בישול התמרים וסחיטתם. מרקמו נוזלי דומה משהו לדבש ומכאן כינויו "דבש תמרים" , אולם טעמו עדין ומתון יותר ולכן מתאים לשימוש במגוון רב של מאכלים. ישנם שני סוגי סילאן, האחד טבעי ויותר יקר והשני מלאכותי ומכיל תוספות סוכר וחומרים נוספים.
המקור: ארץ מוצא הסילאן הוא עירק. בערבית נקרא הסילאן "דבאס" שהוא בשפה הערבית נוזל הניגר מפירות. בעבר התייחסו לדבאס כאל סילאן ואילו בימינו הדבאס מציין יותר את דבש הענבים.
ביהדות: בעירק נהגו להכין מהסילאן חרוסת לפסח. בעלי מלאכה היו עוברים עם מסחטות מיוחדות בין הבתים וסוחטים להם את התמרים להכנת החרוסת לפסח. הרמב"ם התייחס לסילאן בספרו פרקי משה ברפואה.
הרכב: הסילאן מכיל את אותם ערכי המזון מהם מורכב התמר דהיינו, סידן, מגנזיום, ברזל, ויטמין A, ויטמין B, ויטמין C, מקור מצוין לחומצות אמינו,עשיר בסיבים תזונתיים אשר יחד עם הטעם המתון מקנים לו תחושת שובע ולכן מצוין לשימוש בדיאטות.
שימושים: כאמור, שימושי בדיאטות, הכנת חרוסת לפסח, לבישול, לאפיה, לרטבים, מרינדות, להמתקה במקום סוכר, לתכשירים רפואיים, לקוסמטיקה, לגלידות, משקאות ושוקולד.
רפואי: טוב לעיכול, מפחית את כמות הסוכר והכולסטרול בדם, מסייע במניעת אלרגיות ובטיפול בהן ומונע בריחת סידן.
Leave a comment