תרד

השם בעברית: תרד

השם באנגלית: SPINACH

השם המדעי: SPINACIA OLERACEA

כללי: תרד מאז ומתמיד נחשב למאכל עתיר ברזל ואין הדבר בהכרח כך. כמות הברזל בעלי התרד זהה או אפילו נופלת משהו מעלים ירוקים אחרים. הסיבה לאגדה זו נעוצה בטעות פרסומית של מדען גרמני משנת 1870 ביחס לכמות הברזל וטעות זו תוקנה יותר מאוחר אולם המיתוס נשאר. הוסיפה למיתוס זה דמותו הציורית של פופאי המלח אשר שאב את כוחו מאכילת תרד. לתרד שלושה סוגים למאכל: סאבוי, תרד חלק עלים וסאבוי למחצה. התרד נמכר בצרורות עלים ולכן רגיש למגוון מזיקים כמו רמשים ושרצים והוא מרוסס תדיר ועל כן מומלץ לצרוך את התרד האורגאני שאינו מרוסס תדיר. התרד הוא צמח חד שנתי הגדל באזורים ממוזגים., גדל בקרקע חולית ומאווררת היטב עם תכולת צורן ודישון עם תוספת חומר אורגאני לקרקע. הריבוי מזרעים.

המקור: מקור התרד בפרס והוא גדל ברחבי אסיה התיכונה. כבר לפני שלושת אלפים שנה נסחר התרד בפרס והסוחרים הערבים הביאוהו בימי הביניים לאירופה ובמאה השלוש עשרה החל להיות אורח תדיר במטבח הוונציאני החשוב וממנו זרם לכל איטליה ולצרפת. כאמור, התרד מגיע למטבח כצרור עלים ולאחר שטיפה ובישול מאבד שני שלישים ממשקלו.

הרכב: בתרד כמות גדולה של סידן אך החומצה האוקסלית שבו קושרת את הסידן ומאטה את ספיגתו בגוף. לתרד ערך תזונתי גבוה והוא מכיל כמות גדולה של ויטמינים כולל ויטמין K שאינו מומלץ לנוטלי קומאדין, חומצה פולית, ויטמינים רבים אחרים וסיבים תזונתיים עם נוגדי חמצון. עשיר בחומצה פולית, חומר נוגד חמצון כלוטאין התורם לבריאות העיניים. ויטמינים A,K,C,E, ברזל וחומצה אוקסאלית. העלים עשירים בקרוטנואידים שהם נוגדי חמצון. 23 קלוריות ל 100 גרם, חלבונים, שומנים, פחמימות, סיבים וסוכרים, מינרלים.

שימושים: למאכל בצורתו הטריה כסלט עלים או כמנה חמה, קיש תרד, תוספת לסלטים קרים, פשטידות, בורקס, כתוספת לתבשילים, מרקים, גבינת חלומי בתרד.

רפואי: מסייע בעיכוב נזקי הזדקנות, מערכת העצבים והידרדרות שכלית כמו פרקינסון ואלצהימר, הקטנת סיכון למחלות לב ואנמיה, עצירות, יתר לחץ דם, חום, גזים במעיים. אין להגזים בצריכת תרד עקב תכולת החומצה האוקסאלית שבו.