שזיף

השם בעברית: שזיף

השם באנגלית: PLUMS

השם המדעי: PRUNUS

תכונות כלליות: השזיף הוא תת סוג של הפרונוס. קרובים אליו האפרסק והדובדבן. לשזיף מספר מינים ותתי מינים, כשבים עשר, החשובים שבהם השזיף האירופאי והשזיף היפני שמוצאו כנראה מסין. המשמש קשור גנטית לשזיף מבחינת אופי הפרי, הפריחה והגלעין. הפרי עסיסי, מוצק ומתוק ואכיל ישר מהעץ, מיובש או בצורת ריבה, מיץ ומשקאות אחרים. השזיף מופיע במגוון צבעים וגדלים. מרקם קשה והאירופאי מכיל יותר סוכר מעמיתו היפני. עץ השזיף, עץ נשיר העשוי להגיע לגובה של 6 מטר. פרחים לבנים ויש גם וורודים ואדומים. האבקה בעזרת חרקים, בעיקר דבורים, הפריחה לרוב באביב, תלוי באקלים הספציפי. בעת הפריחה העץ מתכסה בתפרחת ובעונה טובה מחצית הפרחים הופכים לפירות. פקעי הפריחה נוצרים על ענפים נפרדים כאשר מכל פקע פריחה יוצאים 1-3 פרחים וההאבקה הזרה נעשית על ידי דבורים. הפרי הוא בית גלעין עסיסי ומתוק. מחובר לענף בעוקץ קצר. מועד הפריחה תלוי באזור, בזן ובכמות הצינון אותה ספג העץ בחורף.

השזיף הגדל בארץ הוא שזיף הדב הגדל בעיקר בחורשים של הגליל העליון.

הרכב: בשזיפים המיובשים יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים ואלה עוזרים לכן בוויסות פעולת המעיים. במיץ שזיפים יש נוגדני חימצון ואלה עשויים להאט הזדקנות. ערך קלורי ל-100 גרם הוא 30 והערך הגליקמי .55. כמות גדולה של אשלגן, היעדר שומן, זרחן, ברזל, נתרן, מגנזיום, סידן נחושת, אבץ, סלניום וויטמינים שונים. עשיר בסוכר

ברפואה: בצורתו המיובשת מספק השזיף עזרה במאבק נגד עצירות, הפחתת כולסטרול בדם. השפעה במניעת סרטן המעי הגס, טיהור הכבד והכליות, השפעה חיובית על העור.

שימושים: טרי בצורתו הטבעית, מיובש, סחוט כמיץ, כריבה, תוספת למאכלי בשר, סלטי פירות, מותסס וממנו לאחרה זיקוק הופך למעין ברנדי בשם סליבוביץ שמקורו במזרח אירופה. משמש גם לייצור עוגות וגלידות. בצורתו הטבעית או המיובשת מומלץ לספורטאים ועובדי עבודה פיסית קשה וכן כמרור אנרגיה לתלמידים.