השם בעברית : קימל (כרוויה תרבותית)
השם באנגלית : CARAWAY
השם המדעי : CARUM CARVI
תכונות כלליות : הקימל/כרוויה תרבותית הוא צמח דו שנתי ממשפחת הסוככיים המתנשא לגובה של עד 70 ס"מ עם שורש מעובה וארוך ההולך ומתחדד בקצהו. עליו נפולים. פרחי הכרוויה המופיעים באמצע הקיץ הם בגוון לבן-ורדרד. לזרעים צורה סגלגלה בצבע חום כהה. הכול נאכל בקימל, לרבות השורש, הזרעים והעלים.
מקור : משערים כי הערבים הם אלה שהביאו את הצמח לאירופה. אבותינו גידלו את הצמח כירק לתיבול וכמרפא למחלות לב ואחרות. ביוון העתיקה השתמשו במי משרה של קימל לחיטוי והייתה אמונה כי הקימל שומר על הבית ומביא אהבה. נהוג היה לרקוח משרים ולעשן את הגרעינים וכמעט לא הייתה מחלה שלא השתמשו בקימל לרפואתה.
תנאי גידול : דורש קרקע עמוקה ומנוקזת, שמש מלאה עם צל חלקי. הפרחים הדו מיניים מופרים הן על ידי עצמם והן על ידי דבורים. הצמח יגיע לבשלות מלאה אחרי שנתיים. הזריעה בסתיו והפריחה מושכת צרעות טפיליות הניזונות מכנימות.
ערך תזונתי : 333 קלוריות ל-100גרם. מקור לחלבונים, פחמימות ומינרלים וויטמינים. הקימל כולל כמות זעירה של מירסטיצין שהוא חומר בעל השפעה נרקוטית.
שימושים : הוספת טעם וניחוח לתבשילים, סלטים ומרקים. את הזרעים מוסיפים ללחם ומאפים אחרים, כופתאות, גבינות ומאכלי בשר. מהזרעים מפיקים שמן המשמש בתעשיית הגלידה והממתקים. משתמשים הרבה בסוגי משקה כמו ליקר המכונה ליקר קימל. השמן משמש גם בתעשיית הבשמים, הסבון וקוטלי טפילים. השורש מבושל כירק ונחשב למעדן. שימוש באין ספור של מתכוני בשר, לחם, סלטים, מרקים ומשקאות.
שימוש רפואי : זרעים כתושים בתה משמשים להרגעת מערכת העיכול. חיטוי, נוגד עוויתות, הפגת גז והרגעת דרכי העיכול, מעורר תיאבון, מכייח, מעודד מחזור חודשי והפרשת חלב, ממריץ ומסייע בראייה, צרבת, ריח פה, שיעול ועוד. מרבית הפעילויות האלה מעוגנות במסורות ובתרופות סבתא ומעט מאד במחקרים מתועדים ומאוששים.