השם בעברית: מלח
השם באנגלית: SALT
השם המדעי: NAC1
כללי: תרכובת יונית (נתרן כלורי NAC1) המשמשת לתיבול והכנת מזון. מלח הבישול הוא מוצק גבישי המורכב מאניונים של כלור וקטיונים של נתרן המסודרים בסריג יוני. יון הנתרן+ NA נחוץ לתפקוד הגוף מכיוון שהוא מאזן את היחס בין החומצה לבסיס, מווסת את נפח הנוזלים בגוף (לחץ דם) ומשמש להעברת האותות העצביים. איבוד מלח מהגוף עקב הזעה או הקאה או הטלה מרובה של שתן עלול לגרום למצבה של מחסור במלח שתסמיניו הם חולשה ועיוותים ובמקרים קיצוניים אף לקריסת מערכות ולמוות. הכלור משמש ליצירת חומצת מימן כלורי בקיבה ועם זאת, צריכת מלחים מוגזמת, ביניהם נתרן כלורי, עלולה להוביל לבעיות כמו יתר לחץ דם, היווצרות אבנים בכליות ועוד. בעבר התייחסו למלח כאל מחצב יקר ערך וכמתנת טבע ועל כן עקב חשיבותו קיבל תפקיד פולחני בתרבויות שונות ויוחסו לו תכונות ומיתוסים שונים. הקורבנות בבית המקדש היו מומלחים במלח וחז"ל קבעו כי המלח בו יש להשתמש הוא מלח סדום הנחשב כטהור ואיכותי. בבית המקדש התקיימה "לשכת מלח" שמתפקידה היה לבדוק את איכותו וטהרתו של המלח. הר סדום הוא מאגר המלח הגדול ביותר בעולם. כריית מלח נעשתה על ידי שבירת הגושים ופירורם ואחר כך גריסתם. שבטים שלמים של בדואים התפרנסו מייצור מלח. בישראל הפקת המלח נעשית על ידי תעשיות המלח לישראל. המלח מגן על מזון מקלקול על ידי מיקרואורגניזמים ביצירת סביבה עוינת עבורם.
הרכב: מלח בצורתו הגבישית הוא המינרל הליט והוא מתגבש כתוצאה מהתאיידות והתייבשות של אגמים וימים סגורים. במדינות שונות יש שכבות מלח תת קרקעיות רבות לעתים בעומק של כמה מאות מטר.
שימושים: המלח משמש הן לתיבול המזון לפני , בתהליך הכנתו/בישולו ולאחר ההגשה לפי הטעם והן בתהליכי שימורו. המלח הוא מרכיב חשוב בעת שימור בשר או דגים לזמן ארוך, לכבישת ירקות ופירות, לחביצת גבינות, להוצאת הדם מהבשר מטעמי כשרות ומטעמים אחרים, בתהליכי ריפוי וחבישה, שימושים טקסים דתיים ומנהגים כמו מלח לפני קרב או לחם ומלח כברכה לבית חדש. משתמשים במלח על מנת למנוע קפיאת מים על כבישים שכן טמפרטורת הקפיאה של מים עם מלח נמוכה יותר. דייגים המשייטים תקופות ארוכות משמרים את הדגה במלח. המלח גם משמש באפיית לחם ומקנה לו מרקם אחיד, מרכך בשר משומר, מפתח קליפה נוקשה בגבינה ויוצר גם בה מרקם אחיד.
ברפואה: הן ברפואה העממית והן ברפואה המודרנית. הבדואים משתמשים במלח לריפוי צאן ובקר. עודף מלח גורם עליה בלחץ הדם ומכביר את הסיכוי לשבץ מוחי על ידי הקשחת דפנות העורקים. מחקרים מראים כי תפריט עשיר במלח מכפיל את הסיכוי ללקות בסרטן הקיבה.
ביטויים: לתלמידיו של ישו קראו מלח הארץ על מנת להראות כי הם הטובים ביותר וביטוי זה השתרש גם בעברית המודרנית. "לאכול אותו בלי מלח" – התגברות בנקל על יריבים, ברומי העתיקה נתנו לחיילים כמענק שק מלח עקב חשיבותו ויוקרו של המוצר. הביטוי "מלח מים" הנועד לגרש עין רעה מופיע ביותר מתרבות אחת.
ביהדות: אשת לוט הפכה לנציב מלח. המונח ברית מלח נחשב לברית עולם ולעונש היו זורים מלח על שדהו של העבריין הנענש כדי שלא יגדל עליו מאומה.
מנהגים: בלאוס וסיאם העתיקות האמינו כי המלח יש ביכולתו להסיר ולגרש כישופים. במרוקו היו מפזרים מעט מלח על הרחיים טרם החלו בטחינה כסגולה בפני הרוע. בגרמניה נהגו ויש אומרים כי עוד היום יש הנוהגים כך, לפזר מלח על מיטת התינוקות. גם לוחמי הסומו היפניים נוהגים לפזר מלח בטרם הקרב. אבלים בהודו נמנעים מלצרוך מלח והומרוס באליאדה מכנה את המלח כ"מלח הקודש".
