השם בעברית: תמרהינדי
השם המדעי: TAMARINDUS INDICA
כללי: תמרהינדי הוא עץ ממשפחת הקטניות, עץ טרופי שמקורו באפריקה ומגודל גם במקומות שונים בצידי דרכים ובפארקים לנוי וצל. יש גם גידולים גידולים מסחריים במקסיקו ובברזיל. בישראל מגדלים בכל מקום בו אין סכנת קרה. עונת השתילה היא למעשה כל השנה מומלץ בעיקר בעונות המעבר. העץ בגובה של 20 מטר ויותר עם פרי בצורת תרמיל מחודד עם גרעינים המבשיל באביב ובקיץ לאחר פריחה ממושכת. קרקע מגוונת עם רגישות לקור. העץ גדל היום בעיקר בבורמה, צפון תאילנד והודו.
המקור: מאפריקה הטרופית, סודאן ומדגסקר. היה ידוע כבר ליוונים ולמצרים הקדמונים. מקור השם תמרהינדי נובע מהמיתוס כאילו הוא נמצא לראשונה בהודו.
הרכב: סידן, זרחן, אשלגן, ברזל, סוכר
שימושים: הפרי נאכל במצבו הטבעי כאשר פריו מעט חמצמץ. מכינים ממנו תרכיז למיץ אשר מאד פופולארי בשווקים ערביים והמשקה מאד מומלץ לימים חמים כמשקה מרווה. הפרי משמש כמרכיב חשוב בתיבול מאכלי בשר וניתן למצוא אותו בין מרכיבי רטבים מפורסמים כמו ווסטרשייר ו HP וכן במנת ה פאד תאי המפורסמת וכן בצ'טני ההודי. במטבח ההודי יש מאכל מיוחד בשם הדאל אשר אין לו קיום ללא פרי התמרהינדי. עץ התמרהינדי נהיה מאד פופולארי כעץ בונסאי ננסי בעיקר באינדונזיה, טאיוואן ופיליפינים. הציפה הירוקה של הפרי הטרי מרירה ומאד חומצית. מוסיפים אותה לרוב למאכלים מלוחים ומתובלים והיא מוסיפה ארומה ונופך מיוחדים. הפרי הבשל מתוק יותר, אך עדיין חמוץ במיוחד.משתמשים בו לקינוחים ולמשקאות ממותקים או כחטיף. בתאילנד ניתן למצוא מינים מתורבתים כמעט ללא מרירות אותם מגדלים במיוחד לאכילה כפרי טרי. במזרח הרחוק יש אף תעשיית סוכריות תמרהינדי. הודו היא בין היצואנים הגדולים ביותר של פרי התמרהינדי ותרכיזו. מהגלעין מייצרים עמילן המשמש בתעשיית החוטים ומהעלים מייצרים צבע צהוב ואדום.
רפואי: ברפואה ההודית המסורתית (אירוודה)משמש פרי התמרהינדי לעזרה בבעיות של עיכול וכאבי גרון. מגרעיניו מיצרים עמילן ומשתמשים בו לטיפול סוג'וק בבעיות בכבד. ה פרי מכיל הרבה פיקטין שהוא מרכיב חשוב בהזנת ריריות של מערכת העיכול. מעלי התה מכינים משקה תרופתי למלחמה במחלת המלריה אשר היה מאד נפוץ בפיליפינים. גם באיור ודה משתמשים בתמרהינדי לטיפול בבעיות עיכול ובעיות קיבה.