שם בעברית: שקד מצוי
שם באנגלית: ALMOND
שם מדעי: PRUNUS DULCIS
תכונות כלליות: סוג עץ המשתייך למשפחת הוורדיים. עץ קטן המתנשא עד לגובה של 4 מטר עם שורשים עמוקים ויכול לגדול היטב באזורים מעוטי גשמים. העלים נושרים בסתיו והפרחים מקדימים לפרוח באביב. בשנים קרות הפריחה מתעכבת. טרפי העלים מוארכים והפרחים הלבנים והורדרדים מפרישים צוף. ההבשלה חלה כמה חודשים לאחר הפריחה.
הפרי הוא בית גלעין שעיר והחלק הנאכל הוא הזרע ויש האוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו. זרעי השקד מרים וכשמתפרקים מכילים חומצה ציאנית שהיא רעל מסוכן ולכן אסור להרבות באכילת שקדים מרים. לזנים המתורבתים יש טעם מתוק יותר. העץ מגיע לתנובה מלאה לאחר עשר שנים.
מקור: כנראה באסיה המרכזית והתפוח תורבת כבר לפני אלפי שנים. העץ מכונה גם "שקדייה" ומסמל את ראשית הפריחה בארץ. כותבי המקרא גילו יחס מיוחד לשקד.
תכונות תזונתיות: זרעי השקד מכילים כמות מרובה של שומן, חלבון וויטמינים יחד עם מינרלים ואלה מעלים את ערכו התזונתי. השקד הוא חלק בלתי נפרד כמעט מכל תפריט דיאטטי. ערכו הקלורי גבוה ובקלייה מוסיפים לו הרבה מלח או סוכר. מומלץ לדיאטה רק בצורתו הבלתי קלויה.
תכונות רפואיות: מחקרים רבים מראים כי שקדים עוזרים בהפחתת מחלות לב וכולסטרול וזאת עקב היותם עשירים בשומן בלתי רווי.
שימושים: כפיצוחים, בבישול, משקאות, רטבים, עוגות וגלידה.
פריחת עץ השקד היא מהיפות שיש:
