שעורה

השם בעברית: שעורה

השם באנגלית: BARLEY

השם המדעי: HORDEUM VULGARE

כללי: שעורה תרבותית היא מין תרבותי בסוגי השעורה ממשפחת הדגניים. השעורה מהווה יחד עם החיטה מקור ראשוני לפחמימות. קמח שעורה כונה בעבר "לחם עוני", מזונם של העניים ושל בהמות הבית. שעורה יכולה גם לצמוח באזורי בצורת דלי גשם, אזורים בהם החיטה לא תצמח. השעורה מבשילה לפני החיטה. בישראל השעורה מוכרת כגריסים וגריסי פנינה. בטיבט השעורה היא מאכל יסודי ומשמשת במגוון של מאכלים. הצ'מפה היא קמח שעורים קלוי אותו הטיבטים מוסיפים לתה והוא מצטבר בתחתית הכוס ונאכל מגובש. הם מכינים דייסות המחליפות בתזונה את מקום הלחם. יש למעלה משלושים סוגי שעורה ובישראל מגדלים ששה. ההפריה היא עצמית והשעורה יותר עמידה מהחיטה ליובש ולחום.

המקור: יצרניות השעורה העיקריות הן רוסיה, קנדה, טורקיה, אוסטרליה ואיראן.

הרכב: גרגרי שעורה המשמשים למספוא עשירים יותר בחלבון ואלה המיועדים לייצור בירה עשירים יותר בחלבון. עשב השעורה הוא תוסף עשיר במינרלים, ויטמינים ואנזימים, סיבים תזונתיים ובפרופיל של 18 חומצות אמינו המשפרות ומועילות לבניית גוף בריא. סחיטה טרייה של עשב השעורה בשלבי התפתחותו המוקדמים כצמח, משמרת את ערכיו התזונתיים ברמתם הגבוהה ביותר.

רפואי: ההרכב מביא למערכת חיסונית תקינה ולעליה ברמת האנרגיה.

שימושים: השעורה משמשת חומר גלם לייצור בירה. יש לחמים המכילים שעורה כתוספת. עקב כמות נמוכה של גלוטן הבצק אינו גמיש ולכן פחות מקובל בתעשיית הלחם.

ביהדות: השעורה נמנית על שבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל. מוזכרת הרבה במקרא. קציר השעורים במקרא מסמל את בוא האביב. היה נהוג להקריב קורבן עם שעורים ובהיות כל הגרגרים באותו הגודל הם שמשו לציון מידות ומשקלות.