השם בעברית: חיטה
השם באנגלית: WHEAT
השם המדעי: TRITICUM
כללי: חיטה היא סוג במשפחת הדגניים הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם. חיטה היא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי התירס ולפני אורז הנמצא במקום השלישי. מינים תרבותיים של חיטה הינם מרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, במיוחד באזור הים התיכון ועל כן נמנית החיטה בין חמשת מיני הדגנים יחד עם השעורה והשיפון. מגוון אופני ההכנה והמאכלים המבוססים על חיטה הוא עצום ורב. הסברה המדעית הרווחת היא כי החיטה התרבותית בויתה על ידי האדם מאב קדמון המכונה אם החיטה. אהרונסון שחקר את מוצא החיטה בארץ ישראל בראשית המאה העשרים זיהה את אם החיטה ליד ראש פינה. החיטה כנראה בויתה באלף השמיני או התשיעי לפני הספירה. חוקרים ישראלים ואמריקנים אף מצאו גן שאבד בעת שבויתה החיטה וגן זה עשוי להעשיר את החיטה בחלבונים, אבץ וברזל. החיטה תלויה באדם לצורך הפצתה וזריעתה ועקב כובדה אינה יכולה להיעזר ברוח. החיטה היא צמח עשבוני חד שנתי המגיע לגובה 60-150 ס"מ. הפרחים ערוכים בשיבוליות. הפרחים העליונים עקרים.
המקור: החיטה גדלה בכל ארצות העולם פרט לאזורים הטרופיים הרטובים. רוב גידול החיטה היום הוא ממוכן וצורך מעט מאד עבודת כפיים.
ערך תזונתי: 332 קלוריות ל 100 גרם, חלבונים, פחמימות, שומן, כולסטרול, ויטמין B (1-3), ברזל, סידן, אשלגן, נתרן וסיבים תזונתיים. גרגר חיטה מפותח כהלכה מורכב מאנדו ספרם, עובר וסובין. מרבית השומן היא בעובר אשר עשיר במינרלים. מרבית התאית והמינרלים נמצאים בקליפת הגרגר והאנדו ספרם מורכב מגרגרי עמילן עטופים בחלבון, חלקו גלוטן.
ביטויים: במושגי עולם החיטה משתמשים בהשאלה בשטחים רבים: חריש, זריעה, קציר, גורן, דיש, טחינה ואיסום.
שימושים: שימושי החיטה מבוססים על הקמח הנוצר מטחינת הגרעינים. טחנות הקמח טוחנות את זרעי החיטה ומכינות ממנו קמח ממנו מכינים לחם, עוגות, כעכים ופשטידות, אטריות ומוצרי בצק אחרים. ייצור אלכוהול, בירה, קש להזנת בעלי חיים, קרטון, נייר, סיבית, דייסות, עמילן, החיטה משמשת היום גם למספוא, לייצור שמן, לצרכים רפואיים ובמידה מוגבלת כיבול לצורך יצירת דלק לתעשייה. מיץ עשב החיטה הפך ללהיט בריאותי ענק לאחרונה. הוא מכיל כלורופיל ליד יתר המרכיבים בחיטה.
רפואי: חולי צליאק הרגישים לגלוטן אינם יכולים לאכול חיטה ומוצריה.
יהדות: החיטה היא אחד משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל.