השם בעברית: זיתים
השם באנגלית: OLIVES
השם המדעי: OLEA EUROPAEA
כללי: הזית האירופי הוא עץ הגדל באופן טבעי בטבע ובמטעים בעיקר בארצות הים התיכון והוא בעל חשיבות כלכלית רבה לאזור זה בשל פריו המשמש הן למאכל והן לייצור שמן. קטיף הזיתים נקרא מסיק ובאנגלית OLIVE HARVEST. עץ הזית הוא דו פסיגי תדיר ירוק ופרחיו קטנים ומסודרים באשכול. ביצית אחת בפרח מתפתחת לזרע. הפרי הוא בית גלעין. מופץ בטבע על ידי ציפורים. צבע הפרי הופך כהה עם ההבשלה. ציפת הפרי וגם הגלעין עשירה בשמן ובחלבון. הפריחה באפריל-מאי וההבשלה בסתיו. ההבדלים בין הזנים הם ביחס בין הציפה שהוא החלק הנאכל לגלעין, הגודל והמשקל. הזן הסורי הנפוץ בישראל מתאים הן לכבישה והן לייצור שמן. זני הזית המוכרים הם סורי, נבאלי, בלאדי, מוחסן, ברנע, מעלות, מנזנילי ועוד. שמן מוכן בבית בד בתהליך כבישה קרה כאשר קודם מפרקים את הזיתים בריסוק. כיום בתי הבד הם מודרניים ולא בשימוש כוח אדם ובהמה. יש גם כבישה חמה בה השמן פחות איכותי. טיב השמן נמדד לפי חומציותו כאשר האיכות המעולה נקראת כתית מעולה (EXTRA VIRGIN) בה רמת החומציות אינה עולה על 0.8%.
המקור: מקורו של עץ הזית במזרח התיכון, בארץ ישראל ובדרום סוריה היכן שתורבת לפני למעלה מששת אלפים שנה. כיום עץ הזית נפוץ בעיקר ביוון, איטליה וספרד. מקורו של עץ הזית הוא בעץ בר בעל פרי קטן ונמצא בחפירות מלפני 10,000 שנים. העץ תורבת כ-4,000 שנים לפני הספירה. המדינות המפיקות שמן וזיתים היום הן ספרד ופורטוגל, איטליה, צרפת, יוון וכן גם סוריה, תוניסיה וישראל.
הרכב: בשמן כמות גדולה של חומצה אוליאית שהיא חומצת שומן חד בלתי רוויה התורמת להקטנת הכולסטרול הרע LDL ועליה בכולסטרול הטוב HDL ובכך תורמת למניעת מחלות לב, סרטן וטרשת. האיזון בין החומצות תורם לספיגת סידן בדומה לחלב אם. השמן מכיל ויטמין E ונוגד חמצון.
שימושים: הפרי נאכל כבוש או בצורות עיבוד אחרות, משמש לשמן, תעשיית הקוסמטיקה. העצה משמשת לייצור רהיטים, גילוף וחפצי נוי. השמן נחשב למעולה ביותר הן לתיבול והן לטיגון. לבד ממוצרים קוסמטיים וסבון מיוצרים ממנו תכשירי שיער ויוחסו לו תמיד סגולות קדושה ויחוד ועל כן שימש להמלכת מלכים, תאורה וטקסים דתיים.
ביהדות: עץ הזית הוא אחד משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל. מוזכר הרבה בתנך החל ממשל יותם דרך סיפור תיבת נוח ועד לשיר השירים. נס פך השמן.