השם בעברית: אכניציאה
השם המדעי: ECHINACEA BURP
כללי: צמח מרפא. משתמשים בעיקר בשורש אולם גם בצמח עצמו. הצמח נחקר רבות בעיקר בעולם המערבי. החלק היותר שימושי הוא השורש. ישנם זנים אחדים כאשר הזן החזק ביניהם הוא האנגוסטיפוליה וטעמו חריף וצובט. מקרר אנרגטית. הזנים האחרים הם פורפואיאה ופלידה. הצמח גדל בר בצידי הדרכים, על גדות הנחלים, ובאזורים יבשים ופתוחים.
המקור: מקור האכינצאה בדרום אמריקה. האינדיאנים השתמשו בו לריפוי הכשות נחשים ורמשים אחרים. בניו זילנד מגדלים את האכניציאה בחוות מיוחדות. לרוב באדמות המכילות סיד.
הרכב: לא ברור מהו המרכיב הפעיל ביותר באכניציאה. הצמח מכיל פוליסכרידים וגלוקוזידים בתוספת לנחושת, ברזל, טאנינים וויטמינים A, C ו E.
שימושים: שימושיו הם רפואיים. במצבי זיהום ויראליים, חיידקים פטרייתיים, ברונכיטיס, פרינגיטיס, אנסליטיס, הפטיטיס, סינוסיטיס, וגינטיס, קנדידה, הרפס, אקנה, דלקות, שפעות, הצטננויות, כוויות, מוגלה, טראומת אחרי ניתוח. השימוש מאד נרחב בארצות הברית אם כי מרבית המחקרים נערכים בגרמניה
רפואי: האכניציאה נחשבת כחומר מחטא אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי, פנים וחוץ. פעילות תומכת וממריצה של מערכת החיסון והרחבת כלי הדם. בגרמניה הרשות הפדרלית מאשרת שימוש באכניציאה וישנם עשרות מחקרים בגרמניה אך עדיין אין הוכחות חותכות והכל ניזונים מהרפואה העממית. השפעה על מערכת החיסון יחד עם העלאת ריכוז תאי הדם הלבנים. לא נרשמו תופעות לוואי מיוחדות אם כי מומלץ לא לקחת לאורך של תקופות ארוכות. עיקר הפעילות הפרמקולוגית היא בבעיות מערכת החיסון:
1. מעכבת אנזים היאלונורידאז שמופרש על ידי חיידקים על מנת להגביר את חדירות רקמת החיבור ובכך למנוע התפשטות מהירה של חיידקים.
2. רב סוכרים של אכינציאה נקשרים לרצפטורים לפחמימות על גבי התאים הלימפוציטים (תאי הדם של מערכת החיסון) ופועלים להגברת ייצור אינטרפרון שהוא חומר חשוב השייך למערכת החיסון.
3. מגביר פעילות של תאי T השייכים למערכת החיסון.
4. מגביר פעילות של מיקרופגים, תאים בולעניים השייכים למערכת החיסון.
5. מעלה את רמת הנוטר ופילים בדם, סוג של תאים במערכת החיסון.
6. חומר בשם אינולין משפיע ישירות על ה"מסלול המשלים" מסלול בו מתפקדת מערכת החיסון להתגוננות בפני פולשים.
7. פעילות אנטי ספזמוטית מרפה
8. פעילויות דמויות קורטיזון.